- מפתיחַ
- מַפְתֵּחַ, מַפְתֵּיחַc. (b. h.; פָּתַח) key. Kel. XIV, 8, v. אַרְכּוּבָה. Bech. 45a. Taan.2a, sq.; a. fr.Pl. מַפְתֵּחוֹת, מַפְתֵּיחוֹת. Tam.III, 6. Taan. l. c.; a. fr.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
